הקשר בין טיפול ראשוני ביילוד לבין תוצאי הנקה בשמונה מדינות באסיה ובפסיפיק. מחקר חתך תצפיתני[1], יוני 2020

BMJ

מאת: מורן פרידמן, מומחית ברפואת משפחה ורופאת הנקה, קופ"ח כללית, המחלקה לרפואת משפחה בחיפה, חברת וועד מייסד ופועל של החברה לרפואת הנקה בישראל

קיימת תמימות דעים מבוססת ספרות על חשיבות ניהול היילוד ודיאדת אם-תינוק לאחר הלידה והשפעה של אלו על תוצאי הנקה ברחבי העולם. על בסיס זה בשנת 1991 יצא ארגון הבריאות העולמי ו-UNICEF עם יוזמת מדיניות ידידותית להנקה בבתי החולים, המכונה עשרת הצעדים להנקה מוצלחת, אותה אמצו מרבית מדינות העולם, לרבות ישראל.

Li Z. ועמיתיו בחנו במחקרם את השפעת מדיניות ניהול היילוד לאחר הלידה ויישומה ב-150 בתי חולים במזרח אסיה והפסיפיק על תוצאי הנקה מהלך שנים 2016-2017. במהלך המחקר נאסף מידע מרשומות בית חולים וראיונות של 1383  אימהות.  מתוך אלו 59% מהיילודים החלו לינוק מוקדם (בזמן מגע עור לעור תוך שהיה עם אימהותיהם מיד לאחר הלידה), 83.5% ניזונו בלעדית מחלב אם ללא כל נוזל ו\או מזון אחר. במחקר נמצא קשר תלוי מינון בין משך מגע עור לעור של האם עם תינוק לבין התחלת יניקה מוקדמת מיד לאחר הלידה. מגע עור לעור של לפחות 90 דקות היה קשור בפי 368 סיכוי גבוה יותר להנקה מוקדמת (95% CI 88.76-1532.38 p<0.001). הנקה בלעדית היתה קשורה  במשך מגע עור לעור של 30-59 דקות (OR 3.54, 95% 1.88-6.66, p<0.001), 60-89 דקות (OR 5.61, 95% CI 2.51-12.58, p<0.001 ) ולפחות 90 דקות (OR 3.78, CI 2.12-6.74 p<0.001) ללא קשר לאופן או סוג הלידה. שיעורי הנקה בלעדית נמצאו קשורים ל- תנוחה שאינה פרקדן (OR 2.80, 95% CI 1.90-4.11, p<0.001), ביות מלא (OR 5.85, 95% CI 3.46-9.88, p<0.001 ), מדיניות הנקה בבית החולים(OR 2.82, 95% CI 1.97-4.02, p<0.001), קיום מנגנוני איכות בבתי החולים (OR 1.63, 95% CI 1.07-2.49, p=0.02 ) והעדר תמ"ל ומוצריו בבית החולים (OR 17.5, 95% CI 5.92-51.74, p<0.001).

מסקנות החוקרים היו כי ניהול היילוד, מדיניות והתערבויות סביבתיות בבית החולים קשורות בתוצאי הנקה טובים יותר. להעלאת שיעורי הנקה מוקדמת ובלעדית של היילודים, ללא קשר לסוג הלידה, יש לאפשר ליילודים מגע עור לעור מוקדם ככל הניתן וללא הפרעה של לפחות 90 דקות.